פרשת וישב - חס"ה לשבת

מה נכון לעשות בזמן של כעס? מה למד ר' ישראל סלנטר מהסנדלר? ומה יעשה מי שלא התפלל ערבית והגיע זמן הדלקת נר חנוכה? • חידוש סיפור והלכה לשבת פרשת וישב • חידוש סיפור והלכה לשבת פרשת וישב

יום חמישי כ"א כסלו תשפ"ו | 11.12.2025 | 13:10

חידוש

"וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ" (לז, יח)

הקשה רבנו הבן איש חי זצ"ל (בדרשות בן איש חי כאן עמ' מ"ג) לשם מה התורה מספרת שאחי יוסף ראו אותו מרחוק, ובטרם בואו התנכלו להמיתו, ומה תועלת יש בסיפור דברים אלו? וכתב לחדש בלשון "ונראה לי בסיעתא דשמיא", שמכאן מבואר שנעשה נס ליוסף שהאחים ראו אותו מרחוק מאוד יותר מיכולתם במציאות לראות, וזאת עשה ה', כדי שישהו מזמן ראייתם בעידן ריתחא, עת ש"התנכלו להמיתו", עד שהתקרב אליהם ממש יוסף, ובזמן זה תתקרר חמתם, וכאשר אירע בהמשך ולבסוף הסכימו להצעה רק למוכרו. עד כאן.

מכאן ילמד האדם מוסר השכל, שחייב כל אדם להסכים בדעתו בהכרעה נצחית, שכאשר מתגבר עליו זעמו וכעסו, ויחליט לעשות כך וכך, ישהה את ביצוע הדבר עד שתשקוט רוחו, ואז תהיה החלטתו מיושבת ומחושבת.

וכך מסבירים בעלי המוסר את הפסוק (שמות יד, ב) "וַיָשֻבוּ ויחנו לפני פי החירות", שלפני שאתה נותן "לפה חירות", וכל שכן לפני ביצוע מעשי, עליך לעשות אתנחתא קלה בישיבה ובחנייה. שלפני "פי החירות", היינו חירות הפה, נהג בדרך של "וישבו ויחנו", תשב ותחנה, שכן, "סוף מעשה במחשבה תחילה". (עי' בס' תהלות לדוד, אפל, סוף עמ' ק"ע).

סיפור

מספרים על רבי ישראל סלנטר (מייסד תנועת המוסר) שלילה אחד בא מאוחר לביתו ואין איש בחוץ, ובדרך רואה בבית אחד אור קטן מאיר, אמר לעצמו אולי צריכים שם עזרה או גמילות חסד, והנה רואה בבית אדם סנדלר מתקן נעליים, ניגש שאל אותו אדוני אתה יודע מה השעה עכשיו, הלא מאוחר בלילה, מתי תלך לישון מתי תקום בבוקר, איך אומרים עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך אומרים לעצל מתי תלך לישון אתה צריך לקום מחר, אם לא תלך לישון עכשיו לא תוכל לקום בבוקר בזמן, א"כ עכשיו מאוחר מתי תלך לישון, ענה לו הסנדלר כבודו רואה את הנר הזה שהוא דלוק, כל זמן שהנר דלוק אפשר עוד לתקן, אמר רבי ישראל סלנטר מהאדם הפשוט הזה למדתי מוסר גדול כ''ז שהנר דלוק צריך לעבוד. נר ה' נשמת אדם כ"ז שהנשמה באפנו, כ"ז שהנר דלוק אנחנו נעבוד את ה' באמת ובתמים זאת אומרת שאנחנו חייבים לעבוד את השי"ת כל ימי חיינו על האדמה ואין פטור מלימוד התורה.

הלכה

זמן הדלקת נר חנוכה

א. זמן הדלקת הנרות הוא בצאת הכוכבים, כעשרים דקות לאחר שקיעת החמה. ונוהגים העולם להתפלל תפילת ערבית ואחר כך להדליק נרות חנוכה. ומי שלא התפלל קודם, יכול להדליק ואח"כ להתפלל ערבית. ונמשך זמנה עד שתכלה רגל מן השוק, דהיינו כחצי שעה אחר צאת הכוכבים. ומ"מ אם לא הדליק בתחילת הלילה, הולך ומדליק כל הלילה כל עוד בני הבית נעורים, ומספיק בשנים שיהיו נעורים. אבל אם בני הבית ישנים, ידליק בלא ברכה.

ב. בערב שבת צריכין להזהר, להתפלל מנחה קודם ורק אח"כ להדליק נרות חנוכה. ולא יעשו כמנהג בורים שמדליקין נרות חנוכה קודם ואח"כ מתפללים מנחה. ומיהו אין להתפלל בביתו ביחיד ולבטל תפילה בציבור בשביל זה, אלא אם לא אפשר, ידליק קודם מנחה ויתפלל אח"כ בציבור. 

ג. עוד צריכים להזהר בערב שבת, להוסיף שמן בנרות חנוכה יותר מכל יום, שיעור שידלקו עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים, ואם לא, יש אומרים שלא יצא ידי חובה ויש בזה חשש ברכה לבטלה.

ד. כל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה, ומצוה מן המובחר בשמן זית היות ונמשך יפה אחר הפתילה, ועוד שבו נעשה הנס ובו היו מדליקין המנורה. וכן מצוה מן המובחר לעשות הפתילה מצמר גפן או חוטי פשתן. 

ה. אין להדליק חלק מהנרות בשמן וחלק מהנרות בשעוה, מכיון שאין בזה הידור מצוה, וטוב שגם גוף הנרות יהיו שוין בגודלן ומראיהם ומינם משום הידור מצוה. וטוב שהנר הנוסף הנקרא שמש, ישנה אותו משאר נרות חנוכה, דהיינו שיהיה גבוה יותר או נמוך משאר הנרות, כדי שיהא ניכר שאינו בכלל נרות חנוכה. והרמז לזה: שרפים עומדים ממעל "לו" מספר שלשים וששה נרות חנוכה. 

ו. נרות חנוכה הדולקים ע"י חשמל לא יברך עליהם, ואפילו אין לו שמן או שעוה לנרות חנוכה. ואם אחר כך נזדמן לו נר חנוכה הכשר להדלקה, ידליקנו בברכה.

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!